הגדלת חזה

הגדלת חזה

הגדלת חזה, בשבילי, היא הניתוח היפה ביותר בכירורגיה פלסטית. ממש כמו סיפורו של הברווזון המכוער.
בניגוד לניתוחים אחרים המקבלים את תוצאתם הסופית והיפה כעבור תקופה, הרי שבניתוח זה התוצאה ניכרת מיד והיא יפה בהרבה ממה שיודעת לתת אימא טבע. שכיח לראות את המנותחת הצוהלת, מקפצת בהתלהבות בחדרה כשמולה ניבט במראה החזה המושלם, שצמח בין לילה.

השינוי המיידי והדרמטי הביא לניתוח זה את פרסומו. אמצעי התקשורת הקנו לו את מעמדו. בארץ, בארבעת העיתונים הגדולים בכירורגיה פלסטית ("לאשה", "עולם האשה" "את", "קוסמופוליטן"...) לא ניתן לסיים גיליון כלשהו בלי להיתקל במאמר בנושא או לפחות באזכור של "המגדילה התורנית".

בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית בכמות ניתוחי החזה. עלייה זו התגברה לאחר האישור מחדש של השימוש בשתלי סיליקון בארה"ב החל מ-2007. בישראל לפי נתוני האגודה לכירורגיה פלסטית, הגענו לאחרונה למצב בו הגדלת חזה מהווה כ - 50% מכלל הניתוחים.

החזה הוא איבר המספק כר נרחב לפעולתו של המנתח הפלסטי. אצל אחוז נכבד מהנשים החזה הינו בתת התפתחות עד כדי כך שאינו גדול יותר מאשר לפני גיל ההתבגרות. אצל אחרות החזה א-סימטרי אשר בו גודלו או צורתו של אחד השדיים שונה באופן משמעותי מרעהו. למשל : מצב בו שד אחד כמעט ולא קיים ורעהו גדול ונפול. בחלקן מופיע פגם התפתחותי הנקרא חזה צינורי (טובולארי) אשר בו בסיס השד צר, הפטמה רחבה והשד בולט במרכז בצורה גלילית. לשמחתי כמנתח פלסטי אפילו אלה שנמלטו מהגורל האכזר שתואר לעיל עלולות להגיע להגדלת חזה. אותן נשים תגלנה שלידה, הנקה, ירידה משמעותית במשקל, בלות או שינויים הורמונאליים, פוגעת משמעותית בצורת השד. לכל אלו נוספות נשים רבות אשר השדיים שלהן יפים ולעיתים לא במיוחד קטנים. לא פעם אני מוצא עצמי מייעץ לנשים אשר להן שד יפה ובינוני בגודלו המעוניינות פשוט....בשד גדול!

סיבה

ניתוח להגדלת חזה הוא ניתוח קצר הבא לטפל בשתי בעיות : גודל השד וצורתו.
בעיה שלישית הניתנת לעיתים לטיפול באמצעות הגדלת חזה היא עודף עור בשד.

שתלים מסוימים מסוגלים אם כך לטפל חלקית בבעיה זאת ואף להרים את השד במידה מסוימת. לעיתים נטפל באסימטריה באמצעות הגדלת חזה, למשל: כאשר שד אחד קטן מרעהו ניתן להחדיר לשד הקטן שתל גדול יותר ובכך לאזן את גודל השדיים. כאשר צניחת השד משמעותית מאד ומלווה בעודף עור רב ניתן לשלב את הגדלת החזה עם ניתוח להרמת חזה. נציין כי ניתוח הרמת החזה במקרה זה מחייב תוספת צלקות משמעותית בשד.

שיטה

הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית, עם או בלי תוספת של הרדמה מקומית.
את השתלים ניתן להחדיר באמצעות חתך שאורכו ארבעה עד חמישה ס"מ. החתך ממוקם בקו התת שדי או בבסיס העטרה ולעיתים בבית השחי. השתלים ימוקמו מעל או מתחת לשריר החזה הגדול. קיימת שיטה חדשה יחסית בה ממוקם השתל כאשר חלקו התחתון אינו מכוסה בשריר והשריר מכסה את חלקו העליון בלבד.

החדרת השתל דרך הקו התת שדי - זוהי השיטה הנפוצה ביותר לביצוע הניתוח. כשלושה רבעים מכלל הניתוחים מבוצעים כך. החתך שאורכו כארבע וחצי ס"מ ממוקם בקפל או מעט מעליו, בערך בקו הפטמה. אזור זה נוטה להחלים מאוד יפה וכעבור זמן בדרך כלל כמעט ולא ניתן להבחין בצלקת. יתרונותיה של גישה ניתוחית זאת נובעים מפשטותה. המנתח נמצא קרוב לשדה הניתוח ועל כן יש פחות סיבוכים כגון: דימום או א-סימטריה. בנוסף, מיקום הצלקת אידיאלי לפתיחתה מחדש במקרה ומתעורר צורך עתידי להחלפת השתל או לטיפול בשד, לבסוף בגישה ניתוחית זו ניתן להימנע ממעבר דרך השד עצמו ולמעשה ממזערים את הפגיעה בו.

החדרת השתל דרך העטרה– שיטה זו המכונה לעיתים בטעות "החדרה דרך הפטמה". היא מבוססת על מיקום החתך הניתוחי בקו ההיקף התחתון של העטרה. העטרה היא האזור החום שמקיף את הפטמה. הצלקת חבויה בגבול בין הקטע החום לעור הרגיל, מנתחים רבים טוענים שאזור זה מחלים טוב יותר. מובן שהחדרה בשיטה זו מחייבת מעבר דרך רקמת השד. על כן, סביר שיהיה סיכון רב יותר לפגיעה תחושתית או תפקודית ביכולת להניק.

החדרה דרך בית השחי – זוהי השיטה הנדירה ביותר לביצוע הניתוח. יתרונותיה בכך שהצלקת חבויה הרחק מהשד. המרחק של החתך מאזור היעד של הניתוח, מחייב את המנתח להעביר את השתל דרך ארוכה. למנתח בשיטה זו שליטה פחות טובה על מיקום השתל ומכאן שסיבוכים כגון : אסימטריה או דימום, נפוצים יותר. בנוסף, כמעט בלתי אפשרי להחליף את השתל דרך אותה צלקת. על כן, במידה ויווצר צורך כזה מאוחר יותר, "תזכה" המנותחת בצלקת נוספת.
מיקום השתל יכול להיעשות מעל או מתחת לשריר החזה הגדול.
שריר זה אשר מרביתנו נתקלנו בו בהביטנו על פסל או ציור אנטומיה, מכסה את מרבית בית החזה הקדמי.
לקוראת הוא מהווה חלק מהרמונית הגוף, אך למנתח ההחלטה כיצד למקם את השתל יחסית אליו, הינה מפתח להצלחה בניתוח.


מיקום השתל מתחת לשריר – בשיטה זאת יוחדר השתל אל מתחת לשריר החזה הגדול. תהליך זה אמנם כואב יותר אך מעניק לשתל כיסוי טוב יותר. לשתל במיקום כזה תהיה נטייה קטנה יותר לצניחה עם הזמן, פחות סיכון להופעת גלים בשד בעתיד, קלות רבה יותר בביצוע צילומי ממוגרפיה (צילום רנטגן שנועד לאבחן סרטן שד) וסכנה קטנה יותר להופעת קופסית (תגובה לגוף זר המעוותת את השד). תוצאת הניתוח בשיטה זאת נראית לעין תוך פרק זמן ארוך יותר, מאחר ויש צורך להמתין להתרופפות השריר, לאחר קבלת התוצאה היא נשמרת טוב יותר לאורך זמן. השריר אוחז בשתל ומונע את צניחת השד בעתיד.
כמו כן, מיקום זה מקטין את הסיכון להופעת זיהום. לבסוף, למרות היתרונות שבמיקום השתל מתחת לשריר לא תמיד ניתן להניח את השתל בצורה זאת, מאחר ומתעוררת בעיה של "בועה כפולה". זהו מצב בו השתל ממוקם מתחת לשריר בחזה העליון אך,השד משתלשל מתחתיו בחזה התחתון בשל עודף עור ניכר.


מיקום השתל מעל השריר – בשיטה זאת השתל ממוקם מתחת לשד אך מעל לשריר החזה הגדול. שיטה זאת כרוכה בהחלמה קלה יותר, אך בסיכון רב יותר לצניחת השד בעתיד. מובן שהתמיכה העיקרית לשתל כעת היא העור ועור, לצערנו, נוטה להימתח עם השנים... בשיטה זאת קל יותר לטפל בשדיים בהם קיימת צניחה בינונית מאחר והשתל ממוקם ישירות מתחת לשד ומרים אותו יותר בקלות. חלק מהרופאים סבורים כי השיטה מקנה הרגשה טבעית יותר מאחר והשד מתנדנד, בדומה לשד רגיל. מובן ששימוש בשיטה זאת מחייב כיסוי ברקמת שד עבה יחסית, אחרת יופיעו תוך זמן קצר גלים בשד.
השתלים כידוע, מכילים בתוכם גליות מסוימת. במיקום מתחת לשריר לא ניתן להבחין בהם מאחר והשריר מסתיר אותם. במיקום מעל השריר בשד בעל רקמה מועטת ועור דק, יהיו הגלים ניכרים לעין מיידית או לכל היותר תוך פרק זמן קצר. הטיפול בגליות עלול להיות כרוך בניתוח נוסף.
אני מעדיף את הצלקת התת שדית מאחר והיא חבויה ואין כמעט תלונות עליה. החדרה דרך העטרה תבוצע רק במידה ויהיה חתך, כמו במקרה של הרמה והגדלת חזה.

מיקום השתל בשיטה משולבת – זוהי שיטה חדשה יחסית בה השתל ממוקם כאשר השריר מכסה את חלקו העליון בלבד. בעגה עממית מכונה שיטה זאת "חצי חצי".
יתרונותיה של שיטה זאת בכך שהיא מאפשרת גם בשדיים צנוחים למקם את השתל כך שלפחות חלקו העליון מכוסה בשריר. מאחר והגלים שעלולים להופיע מעל השריר ממוקמים תמיד בחלקו העליון של השד, הרי ששיטה זאת מונעת הופעת גלים בשד בעתיד. אנו מניחים כי שיטה זאת שומרת על חלק מהיתרונות של מיקום מתחת לשריר אפילו בשד נפול, יש הטוענים כי ההחלמה בשיטה זאת קלה יותר מאשר בשיטה בה השתל ממוקם במלואו מתחת לשריר. אני מעדיף למקם את השתל מתחת לשריר ככל שניתן. כאשר אין אפשרות אשאף למקם בשיטה משולבת.


שתלים

שתלים הם אביזר רפואי המוחדר לחזה בעת הניתוח על מנת להגדילו. לאדם מן הישוב אלו שקיות מלאות בסיליקון, אך למנתח הם מהווים עולם ומלואו.
ניתן לבחור בשתלים המכילים סיליקון או מי מלח. אפשר לקבלם בצורות ובגדלים שונים .חלקם שטוחים ומזכירים לביבה, אחרים חרוטים בפרופיל גבוה, קיימים שתלים טיפתיים בדגם אנטומי.
חומרי המילוי של השתלים,עובי המעטפת ומידת החספוס שלה משתנים כל העת. מדי שנה מוצגים בפנינו שתלים משוכללים יותר, עמידים יותר, נעימים יותר למגע ויפים יותר, ממש כמו בעולם המחשבים...

שתל הסיליקון יהיה קשה יותר כאשר החומר צמיג יותר. סיליקון כזה הינו פחות נוזלי ופחות נוטה לדלוף אך במקביל קשיח ולא נעים למגע.
שתל קשיח יקנה לשד מראה פחות טבעי ויהיה פחות מושפע מצורתו המקורית של השד.

שתלי מי מלח אמנם מאפשרים החדרה דרך צלקת קטנה יותר (אנו מחדירים אותם ריקים וממלאים אותם לאחר מכן), אך המגע בהם פחות נעים משקלם רב יותר (מים כבדים מסיליקון). הם נוטים יותר לגליות וצורתם פחות יפה.
השימוש בשתלי מי מלח ירד חדות בשנים האחרונות לאחר ששתלי הסיליקון אושרו לשימוש מחדש בארה"ב.
שתלי הסיליקון היום הם בטוחים יותר מאחר והמילוי צמיג יותר ונוטה פחות לדלוף במידה וחל קרע, הסיליקון כמעט ואינו נודד.
השיפור שחל בשתלי הסיליקון הפחית את השימוש בשתלי מי מלח שיתרונן העיקרי הוא בהיותם בטוחים יותר.

שתלי מי מלח משמשים כחלק מתהליך שחזור השד. במקרים אלו הם מוחדרים ריקים ומצוידים בשער המאפשר לנפחם דרך העור בהדרגה.
שתל זה המכונה מותחן רקמות משמש בעיקר לשחזור ומאפשר לנפח את השד בהדרגה עד שנפחו יהיה תואם לשד השני.

יתרונם הגדול של שתלי הסיליקון טמון בתחושה הטבעית שהם מעניקים בעת מגע. בנוסף, לעומת שתלי מי מלח הם נוטים לדלוף פחות.
שתלים אלו קלים יותר וקיימים במגוון צורות רב יותר מאשר שתלי מי מלח.
לאחרונה הופיעו שתלים המכילים סיליקון בתאחיזה גבוהה (דבק), כך שבמידה ונוצרת פגיעה בשתל הסכנה לדליפה ופיזור קטנה יותר!
בעבר נחשד שתל הסיליקון כגורם לרוב תחלואי העולם (החל מסרטן שד וכלה בהתקפות טרור...)
מחקרים מקיפים ומעמיקים הראו ששתלי הסיליקון אינם גורמים לסרטן השד. מחלקם אף עולה שנשים שהגדילו את החזה חשופות פחות למחלה זאת(כלומר הסיכון יורד). כמו כן, לא נמצא קשר למחלות נאורולוגיות או אוטומאניות. בעקבות זאת בחר ה-FDA (רשות התרופות והמזון האמריקאית) להחזירן לשימוש מלא בארה"ב.

שתלי פוליאוריתן אלו שתלי סיליקון העטופים במעטפת מיוחדת המפחיתה את הסיכון להופעת קופסית.
המעטפת מתפרקת בהדרגה כך שתוך כעשר שנים מתקבל שתל סיליקון הדומה לשתל רגיל.
שתלי פוליאוריתן מאושרים בכל ארצות העולם מלבד קנדה וארה"ב שם הם בתהליכי רישוי מול ה – F.D.A .
שתלים אלה נועדו למנוע את הופעת הקופסית, שכיחות הקופסיות בשימוש בהם כעשירית עד 1/15 מסיליקון.
שתלי פוליאוריתן עוברים הטמעה לתוך הרקמה ומקובעים יותר טוב לרקמות.


הגודל

הגודל מסתבר – כן קובע!!!

מזה שנים רבות אני מוצא את עצמי מבלה באותה הצגה.
מערכה ראשונה – המטופלת יושבת אצל הרופא ומסבירה לו באריכות מדוע היא רוצה חזה לא גדול וטבעי ככל האפשר.
מערכה שניה – מדידה של השתלים מול הראי. המדידה מתבצעת באמצעות חזיית ספורט שבתוכה מכניסים שתלים שונים בגודלם לחליפין ומעליהם גופיית ספורט לבנה. המנותחת לעתיד, מסבירה ומדגישה (הפעם ביתר תוקף) שאינה רוצה חזה גדול והעיקר – טבעי.
מערכה שלישית – כחודש לאחר הניתוח, טרגדיה. הגיבורה בעיניים נפוחות, תולשת קבוצות שיער בידיה, צועקת ובוכה חליפות :
"דוקטור, זה קטן!  א ף  א ח ד  ל א  ש ם   ל ב    ש ע ש י ת י". כלומר החזה נראה טבעי. מסך.

כאמור, את גודל השתלים קובע המנתח בעצה אחת עם המנותחת, טרם הניתוח. המנתח מסתייע במדידות היקף החזה של המנותחת, בדיקת כמות העור שבחזה והתייחסות למבנה בית החזה. לעיתים בשל עקמת עמוד שדרה, החזה בולט יותר בצד אחד. מסיבות שונות הוא עלול להיות שקוע במרכז, או בולט באזור עצם החזה. נתונים אלו מסייעים לנו להחליט על גודל השתל צורתו או הצורך בשתלים שונים בגודלם בכל אחד מהצדדים.

ישנן שיטות ניתוחיות המתבססות על מדידת בית החזה באמצעות סנטימטר בלבד. חלק מהמנתחים סבורים שמדידה זאת עדיפה, לשיטתי, יש לבצע מדידה סנטימטרית ובנוסף מדידה בחזייה מאחר וזו מעניקה למנותחת קנה מידה להבנת גודל וצורת השד העתידי.

החלמה

אין כאב הנסבל יותר באהבה מכאבו של ניתוח זה.
המנותחת הדואבת מסתכלת בראי על פאר היצירה ומתנחמת בכך. כאן המקום לציין שלא זכורה לי מנותחת שלא שאלה בלי קשר לסוג הניתוח לקראתו היא באה, האם זה יכאב? בדרך כלל, במשפט הבא נאמר: חברה שלי / אמא שלי / שכנה שלי ... אמרה לי שזה הכאב החזק ביותר הקיים וזהו כמובן הניתוח הכואב ביותר בכירורגיה פלסטית.
האמת היא שבניתוח זה אשר ממנו מנותחות חוששות במיוחד, הכאב אורך כשלושה עד שישה ימים. קיים הבדל משמעותי בין המנותחות אשר השתלים שלהם נמצאים מתחת לשריר מאשר מעליו. מתחת לשריר הכאב חזק יותר וקיימת מוגבלות מסוימת בהנעת הזרועות. מנותחות אשר אצלן ממוקם השתל מעל השריר מציינות כאב לא חזק במיוחד בדרך כלל כשלושה ימים. בדרך כלל כואב שד אחד משמעותית יותר מהשני.

התפרים נמסים ואין צורך להוציאם. במהלך ההחלמה המנותחת נושאת על גופה חזיה מיוחדת המשמשת כחבישה. חזייה זאת נחבשת יום ולילה למשך עשרה ימים. לאחר תקופה זאת ניתן לישון ללא חזייה. לאחר כחודש אפשר לעבור לכל חזייה שהיא. חשוב ומומלץ ללכת עם חזייה. כאן המקום ללמדכן כי גוזיה איננה חזייה... זהו קישוט לשדיים הדומה לסרט המקשט מתנה.
אין בה כל יתרון מכני והיא אינה תומכת בשד ואינה מסייעת לשמור על צורתו.

במהלך ההחלמה בחודש הראשון חל איסור מוחלט על ביצוע כל פעילות ספורטיבית או מאומצת. הרמת ילדים קטנים ונשיאתם "על הידיים" אסורה בחודש הראשון. בתקופה זאת ניתן החל מהיום השלישי להרים את העולל כשהוא ישוב על המותן. שכיחה המנותחת שלא יכלה להתאפק בשבוע הראשון: ניקתה, סידרה, גיהצה, תלתה .... והזיקה לשד. ס ב ל נ ו ת, הלכלוך יחכה עוד חודש....

תוצאות

בניתוח זה התוצאות יפות ומרשימות מייד.
יש לזכור כי התוצאה הסופית מתקבלת לאחר כחודש וחצי, במיוחד במקרים בהם השתל ממוקם מתחת לשריר. שריר החזה הגדול האוגד את השתל לאחר הניתוח זקוק לזמן על מנת להשתחרר מעט ולקבל את הצורה הרצויה. צלקות הניתוח, אדומות בתחילה ומתבהרות בהדרגה. לרוב התוצאה המתקבלת הינה צלקת עדינה ויפה בין אם בבית השחי, בפטמה או בקו התת שדי. יש לזכור כי צלקת סופית ובהירה ניכרת רק כעבור שנה.

חשוב להדגיש כי אין כל מניעה להניק לאחר הניתוח. ההנקה עצמה אינה מסוכנת לאם או לילוד. בדיקות העלו כי בתחליפי חלב לתינוקות יש יותר סיליקון מאשר חלבן של נשים הנושאות שתלים.

סיבוכים

אני נוטה לחלק את סיבוכי הניתוח לשתי קבוצות : סיבוכי השתל וסיבוכי הניתוח עצמו.

סיבוכי השתל : נקב במעטפת, התקשות והפרעה בעת ביצוע בדיקת ממוגרפיה. נקב במעטפת הינו בדרך כלל תולדה של בלאי השתל לאורך שנות השימוש. מחקרים העלו כי קיים שוני ניכר באחוזי הדליפה בהתאם לסוג השתלים שהוחדרו. בשתלים חדשניים אחוזי הדליפה קטנים בצורה משמעותית. חשוב להדגיש שכ 2-3% מהשתלים יקרעו/ידלפו כבר בעשר שנים הראשונות. (לפי נתוני ה- F.D.A). איתור הדליפה הינו מיידי בשתלים הממולאים במי מלח, שם השד מתרוקן תוך מספר שעות בדומה לתקר בגלגל של מכונית..

בשתלי סיליקון קשה יותר לאבחן דליפה. לעיתים, היא מתגלה כמעין גוש הנמוש בשד.
במקרים אחרים מתבררת בעקבות בדיקת ממוגרפיה או אולטרסאונד שד. חשוב לציין כי הסיליקון שיצא מהמעטפת בשום אופן אינו "נודד" בגוף (בהתאם לאמונה העממית).
בשתלים הנוכחיים המילוי הוא : ג'ל סיליקון בתאחיזה גבוהה. חומר זה בהיותו דביק מאד אינו נוטה לצאת מהמעטפת גם כאשר נוצר בה נקב. גם במידה ויצא ממנה הוא אינו מתפזר למרחק רב. שתל שדלף מחייב החלפה מיידית.

כשל בקליטת השתל נובע מתגובה טבעית של הגוף כנגד השתל. השני הוא התקשות המעטפת החיצונית. תופעה זו המכונה קפסולה או קופסית. במקרים האלו מזהה הגוף את השתל כגורם זר ויוצר כנגדו מעטפת נוקשה. מעטפת זאת איננה נעימה למגע אך אינה מסוכנת. לשמחתנו עם השתכללות השתלים ירדה שכיחות התופעה באופן דרמטי. כאשר שתלים ממוקמים מתחת לשריר שכיחות הקופסית פוחתת בהרבה.
טיפול בקופסית חמורה מחייב ניתוח חוזר.

הפרעות לממוגרפיה : הניתוח מפריע במידה מסוימת לצילום רנטגן זה. כאשר השתל מעל לשריר ההפרעה חמורה בהרבה. למרות זאת ניתן להסתמך עליו במקרים אלו רמת הדיוק פוחתת. ניתן לשפר בנשים אלו את דיוק בדיקת בתוספת אולטרא סאונד.
סיבוכים כלליים כוללים בעיות השכיחות בכל הניתוח : זיהום, דימום, אסימטריה, פגיעה בתחושה (לעיתים אף לתמיד!) צלקות לא יפות, כאבים ממושכים ועוד.
חשוב לדעת כי סיבוכים אלו בדרך כלל נדירים וברובם ניתנים לטיפול.

טיפים למתלבטות

• הניתוח הוא בעל אחוזי הצלחה גבוהים ביותר מבחינה אסתטית. אם את מפחדת ממראה השד שיווצר, קרוב לוודאי שחשש זה מיותר.
• פעמים רבות מנותחות חוששות שהגדלת החזה תעניק להן מראה מגושם ("מראה של דודה" בלשונן). גם חשש זה מופרך. בחירה בגודל המתאים תמנע זאת.
• כאבים – הגדלת חזה אינה רצח עם, גם אם יהיו כאבים הם יחלפו. ניתן להתנחם בכך שגם אחרות עברו את זה לפניך...(צרת רבים חצי נחמה).
• לעולם מנותחת בניתוח זה תודיע לאחר הניתוח : "הייתי רוצה קצת יותר גדול, יצא לי קטן!" עליך לזכור כי בעת המדידה לאחר שהחזה היה קטן מאז ומתמיד, קשה להתרגל למראה החדש. כדאי לבחור בשתל מעט גדול משנדמה לך.
• בעקבות מחקרים מקיפים שנערכו בעולם, הוכח מעל לכל ספק שסיליקון אינו מסוכן כשלעצמו. על כן, חבל להתפשר על שתל פחות נעים ופחות יפה, היינו – שתל מי מלח.